שומרה חב' לביטוח בע"מ נ' עירית נהריה

פסק דין

תביעת שיבוב שהוגשה בסדר דין מהיר ע"ס 38419 ₪ . ההנמקה תהא תמציתית כאמור בתקנה 214ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. הצדדים הסכימו (לאחר שורה של התנגדויות ראשוניות) להגיש מסמכים מתיק המשטרה ואף דו"חות חקירה. כמו כן נחקרו עדים. מצאתי שדין התביעה לדחיה.

תיאור המקרה בכתב התביעה הנו שהנהג ברכב שבטחה התובעת בביטוח מקיף, מר עופר בו שטרית, נסע ב 1.5.07 בכביש נהריה-מעלות ממערב למזרח; ובעת שנסע בככר נהריה הירוקה, החליק על מים שזרמו ממדשאה גדולה בצד ימין , שהושקתה על ידי העיריה הנתבעת. כתולדת ההחלקה, הרכב סטה והתנגש בחומה בצד ימין של הדרך, עלה על המדרכה והתהפך על צד שמאל. התובעת שיפתה את מבוטחה על הנזקים שנגרמו לרכב.

בתיאורו של מר בן שטרית עצמו שהעיד בפני לא באה פגיעה בחומה, אם כי העד לא התכחש לכך, במפורש, וכך מסר אף בהודעת חוץ שלו לחוקר שביצע חקירה עבור התובעת. מה שטען בפני הנו שהחליק על מים על הכביש, ביציאה מן הככר ושם התהפך. אלא שמדובר על ספקולציה. בזמן אמת, כעולה מהודעתו במשטרה נ/1 מסר כי אין הוא יודע מה סיבת ההחלקה , וכי נראה לו שמדובר על מים בכביש שראה לאחר המקרה. אף אם היו מים על הכביש כתיאורו של העד, מים על הכביש שאינם עולים כדי "שטפון" (ואם נסע העד בזהירות), אינם עולים כשלעצמם כדי מכשול בגינו יש לחייב העיריה (אף אם מקורם של אותם מים הנו אכן במדשאה של העיריה בגין תיעול לא נכון של מי ממטרות). העד לא טען לכמות מים בהיקף חריג על הכביש. אין עסקינן בשמן או חומר מחליק אחר, לפחות לא כאלה שמקורם בעיריה הנתבעת (ראה להלן).

לא לחינם נטען בכתב התביעה כי הרכב פגע בחומה. מדו"ח הפעולה המשטרתי מיום התאונה נ/2 עולה שממצאי המשטרה היו שרכבו של מר ב ןשטרית פגע בחומה מצד ימין ויש אבני שפה על הרצפה ועמוד החשמל התעקם. הדבר תואר גם בשרטוט מתיק המשטרה שהוגש (נ/3).

מר איטח יונתן הנו ממונה בטיחות בעירית נהריה, ועד זה ניגש למקום התאונה ומצא כי מהככר ועד למקום של פגיעה בחומה שאיתר יש בערך 50 מטר, כלומר מרחק של ממש, ולא כפי שתיאר מר בן שכטר. אלא שלא אוכל לסמוך על ממצאי בדיקה זו שכן נערכה שלושה חודשים לאחר התאונה. הממצא היחיד שהצליח העד לאתר בהקשר התאונה הנו פגיעה בחומה ואין כלל וודאות שמדובר באותו מקום בו פגע מר בן שכטר בחומה שלושה חודשים קודם. בדו"ח החקירה שערך עבור התובעת משרד שמואל טולדנו מצוין שהחוקר בדק זירת האירוע ב 17.5.07, היינו 16 יום בלבד לאחר המקרה, מצא שבין המדשאה למדרכה חוצצת חומת אבן בגובה 50 ס"מ שנזכרה גם בעדויות בפני, וזיהה את מקום הפגיעה בחומה, 20 מטר לערך מהסיבוב שבככר. מבחינת המרחק מן הככר יש עדיפות לבדיקה זו שנעשתה שבועיים בלבד לאחר המקרה. החוקר איתר את סימני השבר בחומה והלכלוך שלה מכתמי השמן כתולדת הפגיעה מהרכב. אלא שאין הדבר מעלה או מוריד.

גם עדותו של משה בן שושן, מנהל מח' גינון וכבישים לא העלתה ולא הורידה. התאונה אירעה

ב 4:20 לפנות בוקר. לפי הודעת מר בן שכטר במשטרה ודו"ח הפעולה. העד העיד כי העיריה אכן משקה בין השעות 19:00 בערב ל 7:00 בבוקר לפי תקנות נציבות המים. לעד לא נודע על מקרה של זרימת או הצפת מים באיזור ככר נהריה הירוקה, והעיריה לא קבלה דיווח על התאונה בתכוף לאחר המקרה, אך בכך אין רבותא שכן מי שטיפל במקרה היו המשטרה וכוחות כיבוי האש ששטפו את הכביש לאחר התאונה (למניעת היקוות של כתמי שמן מהרכב שהתהפך). העד לא שלל שיתכן ויהיו מים על הכביש כאשר אולי שיחק ילד עם הממטרות (אפשרות שממטרה לא מכוונת כראוי במקום תמטיר מים לכביש הועלתה גם בדבריו לחוקר מטעם הנתבעת – דו"ח חקירה של משרד ש. מור סע' 2.4).

בדו"ח החקירה האחרון שנזכר נרשם שבדיקה עם ממונה הבטיחות מר איטח העלתה שבהמשך יום התאונה אירעה תאונה נוספת במקום כאשר התהפך רכב מסחרי. התאונה מכל מקום לפי דוחות החקירה אירעה בכביש 89 המצוי בתחזוקה של מע"צ ולא של העיריה.

על כך שלא סביר שבכביש היה "שטפון" תעיד אף הודעתו של מר בו שטרית לחוקר מנורה (ממשרד שאול טולדנו) . הוא ציין כי הכביש תקין ללא מכשולים, והיה רטוב ממשהו "כנראה ממטרות" שכן לא ירד גשם. העד לא ידע ממה באה הרטיבות בכביש אך לו מדובר היה בזרימה של ממש סביר שהיה מייחס אותה בזמן אמת לפיצוץ של צנור מים. ממטרות לעומת זאת אינן מייצרות "שטפון" או זרימה אלא לכל היותר רטיבות שטחית על פני הכביש. כאמור – הדבר לא יכול להיחשב כמכשול ממש כפי שהגשם בפני עצמו אינו מייצר מכשול לנוהגים בזהירות ומקפידים לתחזק רכבם, ולמלא אוויר בצמיגים. רטיבות ממים ולו מקרית וחלקית, על כביש , הנה חלק מתנאי הדרך שצריך כל נהג להביא בחשבון, להבדיל משמן או חומר מחליק אחר.

ככל שהיה פזור חומר מחליק שלא נודע מקורו כגון שמן, יכול הדבר לבאר התאונה, ואף התאונה הנוספת אם אכן התרחשה באותו מקום ובאותו יום. אך אז אין עסקינן בכלל במכשול שניתן לייחס לעיריה הנתבעת. אפשרות אחרת יכולה למצוא מקורה רק בנהיגה לא זהירה של הנהג שהובילה לסטיה לצידי הדרך פגיעה בחומה והתהפכות.

גם התמונות של החוקר ממשרד שאול טולדנו יכולות ללמד על רטיבות שטחית מסוג זה: החוקר שב לזירת האירוע ב 18.5.07 ושם הבחין כביכול ב"שטפון" של המים הבוקעים מעבר לחומת האבן ומגיעים לכביש. אך התמונות שאף הנציחו מקום הפגיעה בחומה, לא מלמדות על שטפון אלא לכל היותר רטיבות. אין חולק שאותה מדשאה שמשקה העיריה הנה באחריות ותחזוקה שלה (להבדיל מן הכביש שכאמור הנו באחריות מע"צ, ומכל מקום לא הוכח שהנו באחריות העיריה, והנטל בענין על התובעת בתורת המוציא מחברו). ברור שהעיריה צריכה לדאוג לכך שמי ההשקיה ישארו בתחומי המדשאה והחומה. אך השאלה אם במכשול עסקינן בשים לב לנסיבות הנטענות. גם אם אניח שלעתים מים זורמים לכביש כפי אותו דו"ח, עדיין אין בכך כדי לבאר תוצאות התאונה. על הנהג להתאים נהיגתו לתנאי הכביש לרבות מים בסיבוב או בככר ולהאט במידת הצורך לפני הכניסה לסיבוב. יצוין כי בעדותו בפני טען מר בן שכטר כי נסע לאט, אך בהודעתו במשטרה בזמן אמת הודה שלא ידע באיזו מהירות נסע.

מכל מקום: אפילו אם גורמת רטיבות שטחית של מים בכביש להחלקה בפן העובדתי, הרי שאין בכך כדי לסווג אותה רטיבות כמכשול בפן המשפטי. הקשר הסבתי העובדתי לבדו במבחן הגורם שאין בלתו אינו מספק מסננת משפטית שדי בה . כך יכול למשל אדם למעוד במדרכה בחוסר תשומת לב בשל הפרש גובה זניח של כמה מלימטרים, שאינו עולה כדי מכשול. אותו אדם יכול שימעד בבור שנפער במדרכה בעומק 10 ס"מ. בשני המקרים, אלמלא פערי הגובה – לא היתה מתרחשת הנפילה. אלא שבמקרה הראשון לא במכשול עסקינן ובמקרה השני כן.

בסיכום: הרכב איבד שליטה, פגע בחומה במרחק של 20 מטר לערך מן הככר והתהפך. מכשול שיצרה העיריה – לא נמצא. אני נכון לקבל שהיתה רטיבות בכביש. אין וודאות כלל שמקורה ביום התאונה באותה מדשאה של העיריה, גם אם לעתים מומטרים או נוזלים ממנה מעט מים לכביש. מכל מקום אין גם וודאות שמים הם שגרמו לאובדן השליטה, ולכל היותר מדובר ברטיבות שטחית שאין לסווגה כמכשול. לא הוכחו אפוא לא התרשלות של העיריה, ואף בהנחה שמקור המים בכביש היה במדשאה שלה – אף לא קשר סבתי לא עובדתי ובודאי לא משפטי לקרות הנזק. אני דוחה התביעה. התובעת תשא בהוצאות משפט של הנתבעת (כולל שכ"ט עו"ד, לרבות רכיב המע"מ על אותו שכ"ט) בסך כולל של 6000 ₪.

ניתן היום, כ"ב אלול תש"ע, 01 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: